בחודש פברואר האחרון פורסם דוח הכנסת בנושא עודף משקל והשמנת יתר בישראל עם דגש על היקף התופעה בקרב ילדים ובני נוער. כלל הנתונים מהסקרים השונים מעידים על עלייה ניכרת בשיעורי ההשמנה ועודף המשקל בקרב ילדים ובני נוער בישראל. הממצאים מראים כי ישראל נמצאת מעל הממוצע של מדינות ה OECD בשכיחות השמנה ועודף משקל בילדים ומתבגרים (גילאי 5-19) , עם 23% בעלי עודף משקל ו-12% עם השמנה.
"היום אנחנו יודעים שכשליש מילדי ישראל סובלים מעודף משקל או השמנה", מסבירה פרופ' זהר לנדאו, אנדוקרינולוגית ילדים. לדבריה, הסיווג של משקל הגוף מתחלק לכמה קטגוריות: משקל גוף תקין, עודף משקל, השמנה ותת משקל. "בילדים ומבוגרים מקובל ערך שנקרא BMI המבטא את היחס בין גובה ומשקל. במבוגרים יש מספרים קבועים המבטאים את קטגוריית משקל הגוף. לעומת זאת, בילדים יש עקומות של BMI לפי גיל ומין לפיהן אנחנו מסווגים את הקטגוריות של משקל הגוף. ילד הנמצא בין אחוזונים 85-95 נחשב כבעל עודף משקל וכזה מעל אחוזון 95 כבר יחשב ככזה החי עם השמנה".
לדבריה של פרופ' לנדאו, כאשר מדברים על 30 אחוזים מילדי ישראל, מדובר על עודף משקל והשמנה גם יחד. "בישראל יש לנו נתונים טובים שמתקבלים מהצבא, שכן כל המועמדים לשירות צבאי עוברים בלשכת הגיוס בגיל 16 וחצי ונמדדים - כך שאנחנו יכולים להגיד בצורה אמינה מה קרה למשקל ילדי ישראל לאורך השנים. על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות נראה כי חלה עליה חדה בשיעור של השמנה ובמיוחד של ההשמנה הקשה".
ילד החי עם השמנה כנראה יהיה גם מבוגר החי עם השמנה
"אנחנו יודעים מעבודות שונות מרחבי העולם שילד בעל עודף משקל או השמנה בעל סיכוי גבוה להפוך למבוגר הסובל מהשמנה מבהירה פרופ' לנדאו. "ולכן אנחנו רוצים להתערב מוקדם ככל האפשר, כבר בגיל הילדות. אנו יודעים שמה שאנחנו זורעים בגיל הילדות, נקצור בחיים המבוגרים, ולכן גיל הילדות הוא חשוב".
בנוסף, מחקרים שעקבו אחרי נבדקים במשך שנים מגיל ילדות ועד התבגרות ובגרות - הראו כי הסיכוי להשמנה עולה ככל שהילד היה שמן בגיל הילדות. "אלו חדשות לא כל כך טובות. כי זה אומר ש'גזר הדין' למעשה נקבע בגיל הילדות - אם לא נעשה התערבות משמעותית", מסבירה פרופ' לנדאו. אנחנו תופסים את גיל הילדות כ'חלון הזדמנויות' שבו ניתן לשנות את הנתיב המסוכן הזה מבחינה בריאותית.
"מה שאנחנו עוד יודעים שבילדים רבים החיים עם השמנה, אפילו קשה, בדיקות הדם וערכי לחץ הדם יהיו תקינים: רמת סוכר תקינה, פרופיל שומנים תקין וכו'. כביכול, הם בריאים מבחינה מטבולית. אבל זה לא ככה. בגיל הצעיר כל הרקמות צעירות ומתפקדות היטב, הכבד והלבלב בסדר, הבעיה היא מה קורה אחר כך בהמשך החיים. באיזשהו שלב אנחנו יודעים שהתפקוד המטבולי נפגע ובאדם מבוגר שחי עם השמנה במשך שנים רבות, כבר מגיל הילדות, יתגלו סיבוכים שונים הקשורים בהשמנה".
שלושת ה"ממים" של סיבוכי ההשמנה: מטבוליים, מכניים ומנטליים
פרופ' לנדאו מסבירה כי הסיבוכים מחולקים ל-"3 ממים": סיבוכים מטבוליים, מכניים ומנטליים.
סיבוכים מטבוליים: מדובר על סיבוכים שיכולים להיות במערכת המטבולית ובמערכת הקרדיו-וסקולרית. בתוכם נכללים טרום-סוכרת וסוכרת, יתר לחץ דם ויותר מאוחר - מחלות של כלי הדם שיכולות להוביל למחלות טרשתיות עם בעיות בעורקים.
במחקר שנעשה בישראל על מתבגרים לפני גיוס עם השמנה (BMI גדול או שווה לאחוזון 95%) עם מעקב של ארבעה עשורים, נמצא כי הסיכון לתמותה מתחלואה קרדיווסקולרית עולה בצורה משמעותית לעומת מטופלים שהיו עם משקל תקין לפני הגיוס.
סיבוכים מכניים: "הכובד של הגוף יכול להוביל לבעיות אורתופדיות שמתבטאות בעיקר בכאבי מפרקים וכאבי גב. רקמת השומן שסביב דרכי הנשימה העליונות יכולה לגרום לחסימה שלהן ובכך לגרום לדום נשימה בשינה, שלו השלכות שונות: איכות שינה לא טובה ועייפות במשך היום, היווצרות של בעיות קרדיווסקולריות, איכות חיים פחות טובה, היווצרות של תנגודת לאינסולין ובעיות מטבוליות שונות".
סיבוכים מנטליים: אצל ילדים ומבוגרים שחיים עם השמנה יש יותר בעיות מנטליות והם סובלים יותר מדיכאון, חרדה ונטייה להתבודדות.
"כשאני מדברת עם ילדים שחיים עם השמנה כמעט כולם מספרים שחוו הצקות מחבריהם. בעבר ההצקות היו רק "הצקות רגילות" - היו מציקים לילד במסדרון עם אמירות פוגעניות - פנים אל פנים. מה שקורה בעולם כיום זה "סייבר בולינג" - זה כבר לא רק פנים מול פנים אלא הילד חווה הצקות 24/7 גם בבית, גם בביה"ס גם בחופש ובכל מקום", מסבירה פרופ' לנדאו.
לדבריה, לעיתים קרובות אין אדם מבוגר ששותף לזה, וההצקות האלה לא באות לידיעת הצוות החינוכי בביה"ס ואפילו לא לידיעת ההורים. "להצקות האלה יש השפעה קשה על הילדים: הן לא רק מחבלות בתהליך ירידה במשקל (הילדים מתביישים לעשות ספורט ואוכלים בסתר), אלא הן גורמות לצלקת נפשית שתלווה את הילד בגיל הילדות וגם אחר כך שיהיה מבוגר". לדבריה של פרופ' לנדאו, אנו חייבים להיות ערים להצקות האלה ולטפל בהן בנחישות.
מה ניתן לעשות?
הדבר החשוב ביותר לדבריה של פרופ' לנדאו הוא מניעה. "גורמים שונים בישראל עוסקים בפעולות שונות המקדמות מניעה של השמנה בקרב ילדים ובני נוער, והדבר החשוב ביותר במניעה וגם בטיפול בהשמנה הינו שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה נבונה ופעילות גופנית שגרתית".
"ילדים ובני נוער רבים החיים עם השמנה והוריהם נמנעים לעיתים קרובות לשוחח על ההשמנה עם רופאי הילדים או רופאי המשפחה שלהם. לפעמים, גם הרופאים נמנעים מליזום שיחה על השמנה. "מדובר בנושא רגיש ואינטימי מאוד". פרופ' לנדאו מציעה להעלות את הנושא מול הרופא.ה ולבחון יחד אסטרטגיות לטיפול: הפניה לדיאטנ.ית, חיפוש מסגרת מתאימה לילדים ובני נוער, הפניה לרופאים העוסקים בנושא (כמו אנדוקרינולוגים לילדים), אפשרויות לפעילות גופנית, טיפול תרופתי למחלת ההשמנה ובמקרים קשים אף ניתוח בריאטרי. חשוב להיעזר באנשי מקצוע מאחר וכך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר וכן כדי לאפשר לילדים תהליך תקין של גדילה והתבגרות".
מוגש כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק