בעיית ההשמנה נחשבת בשנים האחרונות לבעיה רפואית מטרידה שמשפיעה על כ-30 אחוזים מבני האדם ברחבי העולם, והיא לא פסחה על ישראל. עדות לכך ניתן לראות מתוצאות של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות והראו כי חמישית מהמתגייסים לצה"ל סובלים ממנה. השמנת יתר חמורה נמצאה אצל 2% מכלל המועמדים לשירות צבאי.
מחקר שנערך בשנה החולפת על ידי פרופסור עדי לייבה, מנהל המכון לנפרולוגיה וליתר לחץ דם בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ד"ר בוריס פישמן משיבא ופרופסור גלעד טויג, לשעבר ראש ענף מחקר בחיל הרפואה ניתח את נתוניהם של 2.7 מיליון מתגייסים בין 1977 ל־2020 ומצא ממצאים שצריכים להדאיג את כולנו.
הממצאים הראו כי בארבעת העשורים האחרונים עלה המשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל ב-10 קילוגרמים ולמרות שההשמנה הייתה בעיקר אצל גברים, היה זינוק חד ברמות ההשמנה החולנית אצל שני המינים. בקרב הגברים נמצאה עלייה ניכרת במדד מסת הגוף ((BMI שעלה בממוצע מ-20.7 ב־1977 ל־22.8 בשנת 2020. ונתון מדאיג נוסף הראה כי שיעור המתגייסים שהוגדרו כסובלים מהשמנה חולנית צמח פי חמישה מ־2.1 אחוזים ב־1977 ל־10.3 ב־2020. לשם השוואה מדד מסת הגוף של נשים עלה בשנים האלה מ־21 ל־22.6. אולם במקביל, שיעור המתמודדות עם השמנה חולנית קפץ משמעותית מ־1.2 ב־1977 ל־7.1 ב־2020.
המספרים הכפילו את עצמם
"יש עליה בהשמנה אצל בני נוער ובעיקר אלה שחיים עם השמנה משמינים יותר וזה עלה ב-45 אחוזים בשני העשורים האחרונים. בשל הגיוס לצה"ל והבדיקות שעושים, הצבא רואה שהשכיחות של השמנה עלתה ואיתה יחד גם התחלואה הנלווית", מספרת פרופ' אורית פנחס חמיאל, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים בבית החולים לילדים על שם אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא תל השומר. "למי שיש BMI 35 ומעלה וסובל אפילו מתחלואה אחת, הצבא משחרר אותו. נותנים להם אפשרות לרדת במשקל ואם הם לא מצליחים להיפטר מהתחלואה הם לא יוכלו להתגייס, ולבסוף ישוחררו".
ואכן, הגיוס מותנה בין היתר במדידה של מדד מסת הגוף (BMI) שהוא היחס בין הגובה למשקל. מי שסובל מעודף משקל חריג מקבל פרופיל 24 - שמוגדר כמצב של אי כשירות זמנית שניתן לשינוי, ופסילה משירות תבחן כאשר מדד ה-BMI הוא מעל 40 עם מחלות רקע. רק לשם השוואה מי שמיועד לתפקידי לחימה (פרופיל 72 ומעלה) מצוי בטווח ה-BMI של בין 17-35.
השמנה חריגה ברוב המקרים היא עניין גנטי
"במקביל לענייני המשקל וה-BMI יש חשש של בני הנוער שהם לא יתאימו למערכת ולא יצליחו להתמודד עם מטלות הריצה והכושר בטירונות", מספרת פרופ' חמיאל. "הם נפלטים מהמסגרת שבישראל היא חשובה מאוד. במקום בעצם להיות בצבא, לעשות כושר ולרדת במשקל, זה רק מחמיר את המצב. זה בעצם מעגל שמזין את עצמו".
"אנחנו מתעסקים בין היתר במרפאה שלנו בחיפוש סיבות להשמנה עבור בני נוער - עושים בדיקות גנטיות, ומוצאים לא מעט ילדים שיש להם הפרעה במסלול השובע. היום כבר לא חושבים שמישהו שמן כי הוא רעבתן או לא יכול לדחות סיפוקים, ואנחנו מבינים שהשמנה חריגה נובעת הרבה בעקבות בעיות גנטיות", מסבירה פרופ' חמיאל. ואכן, עולם הרפואה היום מבין כי השמנה היא מחלה לכל דבר ויש לטפל בה ככזו.
"המטרה השנייה שלנו היא לחפש תחלואה משנית להשמנה - כמו לחץ דם גבוה, כבד שומני וסוכרת. בגלל זה הילדים באים למרפאה. ואנחנו רואים את המתבגרים האלה שקשה להם לרדת במשקל ולשנות או אורח החיים, חוששים שיפלטו מהצבא", מסבירה פרופ' חמיאל.
תזונה, ספורט וגם במקרה הצורך - טיפול תרופתי
כבר מעל עשור פרופ' חמיאל רוצה להקים מרפאה שתוכל לעזור לבני הנוער האלה לשנות את אורחות חייהם ולהתגייס לצה"ל, וביולי הנוכחי יצא לפועל מחזור ראשון שכזה. "לראשונה ישתתפו בקבוצה 25 בני נוער מגיל 15.5 - בגלל שהתוכנית היא בין חצי שנה לשנה כדי שהתהליך יהיה לפני צו ראשון. גם כאלה שעברו את הצו הראשון וקיבלו תשובה שלילית יוכלו להצטרף. הקריטריון הכי חשוב הוא מוטיבציה גבוהה".
"בסופו של דבר הצלחנו ביחד עם פרופ' אבי מויאל, אלוף משנה במילואים ורמ"ח הכושר הקרבי בצה"ל לשעבר שעזר לי להרים את זה. גם המכללה של קריית אונו התגייסה ונתנה את החדר ספורט והמדריכים והצבא מוכן לשתף פעולה", אומרת פרופ' חמיאל.
"מערך התמיכה של הקבוצה החדשה כולל ליווי של דיאטנית, למרות שמרביתם כבר מכירים את החלק התזונתי, אבל בנוסף הם מקבלים העצמה וליווי מפסיכולוגית וגם מאנשי צבא שידברו איתם על חשיבות השירות והאפשרויות שעומדות בפניה. כמו כן הם יגיעו להתאמן בווינגייט".
לדבריה, התכנית כרגע היא תכנית של שינוי באורח החיים. "זה הדבר הכי מהותי שיש. אבל חשוב להגיד שמי שלא מצליח אחרי כמה שבועות של השתתפות בתכנית ולא חל שינוי במשקל שלו והוא אפילו מעלה במשקל, אז אנחנו נותנים התערבות תרופתית בפיקוח של רופא ילדים ופסיכולוג".
"הטיפולים משפיעים על מרכז השובע מאושרים גם בבני נוער ועם התוויה נכונה ובזמן הנכון, יחד עם טיפול תזונתי ופעילות גופנית זו אופציה טיפולית טובה. בכל חודש אנחנו מנתחים אצלנו בין שניים לשלושה ניתוחים בריאטרים לבני נוער שהיו במעקב של חצי שנה של רופא ודיאטן. לרוב השימוש הוא במקרה של ילדים עם עודף משקל קיצוני או עם תחלואה נרחבת", מסבירה פרופ' רחמיאל.
תקופה טובה לעשות בה שינוי
"אנחנו רוצים להעלות לבני הנוער והילדים את המורל ואני מאמינה שלעבודה הקבוצתית יהיה כוח וכשיבואו אנשים שמהצבא עצמו שיכניסו בהם מורל, יהיה שינוי. אלה בני נוער שמאוד רוצים להיות בצבא. הם גם מאוד רוצים לרדת במשקל, לכן זו תקופה טובה להתערבויות, בין אם אלה התערבויות רפואיות, רגשיות או תזונתיות. אני רואה את זה עם מתבגרים שלא מאוזנים עם סוכרת - כשהצבא מאלץ אותם - פתאום לפני גיוס הם מוכנים להיות מטופלים. חשוב לי מאוד שבני הנוער האלה יבינו שאנחנו מנסים לעזור להם להתגייס, הם לא חייבם להיות לוחמים שרצים קילומטרים".
"אנחנו מאמינים שכולם, גם אלה שלא בתכנית שלנו, יכולים לעשות את זה. גם אלה שנכשלו בעבר, יצליחו בפעם הבאה. האמונה האמיתית שלנו היא שבכל ניסיון אתה לומד משהו. גם אם אתה נכשל הפעם ולקחת דבר אחד קטן, אתה תצליח בפעם הבאה יותר", היא מסכמת.
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי חברת נובו נורדיסק